חשיש אפגני
חשיש אפגני – הקדמה
חשיש אפגני – מקור המילה חשיש מגיע מהשפה הערבית או הפרסית. יש שמניחים שמקור המילה הוא באזור באירן של היום הנקרא "חשיש", נקודה הגיונית בשל העובדה שאירן ואפגניסטן מדינות שכנות.
חשיש מופק מטריכומות שהן השערות הקטנות העשויות בלוטות ומכילות את שרף צמח הקנאביס המופיע על העלים והגבעולים של הצמח, הנאספים בעיקר מפרחיה של הנקבה הפורחת והבוגרת של צמח הקנאביס. זנים מסוימים של קנאביס מגודלים במיוחד בשל היכולת שלהם לייצר כמות גדולה של טריכומות ולכן נקראים בפי מגדלים "צמחי חשיש".
חשיש הוא חומר מוצק, המגיע ברמות קשיות וגמישות שונות, ומתרכך תחת חום.
צבעו נע בין חום אדמדם לשחור. הוא יכול גם להיות זהוב או ירקרק אם הוא מכיל חלקי צמח מיותרים. בין צרכני החשיש בישראל נהוג לעשן אותו לרוב במקטרות מים (באנגים) (במעורבב או שלא במעורבב בטבק, במריחואנה או בכל חומר מתאים אחר, כמו אורגנו או תה), במקטרות או בג'וינטים (במעורבב עם טבק או חומר מתאים אחר).
יש גם הנוהגים ללעוס ולאכול חשיש, או להמיסו בחמאה ולבשל איתו.
ההיסטוריה של החשיש והחשיש האפגני
מקורו של החשיש הוא במרכז אסיה, בין האזורים הראשונים שנפוץ בהם צמח הקנביס, שככל הנראה מקורו בהרי ההימלאיה ובאזור שבין הודו לאפגניסטן. החשיש נפוץ במהרה מסביב לעולם לאחר שהערבים החלו לאסוף אותו ולסחור בו. בהמשך התפשט ייצור של חשיש לארצות צפון אפריקה (בולטת מהן היא מרוקו), מזרח התיכון (בעיקר לבנון), ואז לדרום אסיה (בעיקר הודו ופקיסטן).
השימוש הראשוני במילה חשיש בכתב התגלה בכתבים מצריים שנכתבו במאה ה-11.
בכתבים מתוארים מוסלמים ניזרים (הקבוצה השיעית השנייה בגודלה) כ"אוכלי חשיש", בצורה מכפישה על מנת להטיל דופי ולצייר את קבוצת המיעוט הזאת באופן שלילי.
במאה ה-13 מנהיג מוסלמי סוני הוציא הזהרה משימוש בחשיש וקבע שהוא ייבוא שלילי שהיה תוצר לוואי של הפלישה המונגולית לאזור הלבנת (סוריה-עיראק). באותה תקופה חשיש היה נאכל, עד המאה ה-15 שהביאה איתה את הטבק מאמריקה ולאט לאט הפך חשיש ממאכל לחומר שמעשנים.
הכנת החשיש נדדה מאזור אירן של היום לאזור ההררי באפגניסטן ומשם התפשט לכל מזרח אסיה עם דגש על סין
ההיסטוריה של חשיש אפגני קשורה יותר למזרח הרחוק וחוקרי היסטוריה מאמינים שדרך הכנת החשיש נדדה מאזור אירן של היום לאזור ההררי באפגניסטן ומשם התפשט לכל מזרח אסיה עם דגש על סין. האקלים בסין בניגוד לאקלים בתאילנד או ויאטנם בשל העובדה שבעת העתיקה היה ניתן לייצר חשיש רק במקומות עם אקלים מדברי ולכן החשיש האפגני לא נדד בהצלחה למדינות של דרום מזרח אסיה, אלה להפך עם השנים נדד החשיש האפגני מערבה והגיע ביחד עם המונגולים עד לאירופה בה הוא הוזכר בכתבים שונים מהמאה ה-12. החשיש האפגני זכה לפופולאריות רבה בפולקלור המקומי באפגניסטן ואפילו היה לו מקבילה ל"קדוש מסולמי" שענה לשם "באבא קו" שכביכול הביא את החשיש לאפגניסטן ואחראי לכך שהחשיש הפך להיות חלק בלתי נפרד מהתרבות האפגנית. בשנת 1957 נאסר השימוש בחשיש באפגניסטן ובשנות ה70 נעשו מאמצים רבים במיוחד תחת השלטון הסובייטי לעקור את החשיש מהשימוש בחברה האפגנית.
הפופולאריות של השימוש בחשיש
במאה ה-20 עלתה הפופולאריות של השימוש בחשיש ושאר תכשירי קנאביס בצפון אמריקה, בעיקר בשנות ה-60 כחלק מתופעת דור ילדי הפרחים. לקראת סוף המאה ה-20 ירדה הפופולאריות של החשיש בארצות הברית והוא הפך קשה יותר ליבוא, הפצה והשגה, וכיום נפוץ בה יותר שימוש במריחואנה שמקורה על פי רוב במדינות אמריקה הלטינית. באופן מסורתי, הפקת חשיש מתרכזת ברצועת שטח הנמתחת מצפון אפריקה להודו. חשיש מיוצר לרוב בשטחים בעלי תנאי אקלים מדבריים, והפקתו נדירה מאוד בארצות טרופיות. שימוש בחשיש נפוץ באירופה הרבה יותר מאשר בארצות הברית, וזאת בשל קרבתה של אירופה לנתיבי התחבורה והסחר של האזורים בהם מתרכז ייצור החשיש כמו מרוקו, סוריה ולוב.
מאפייני החשיש האפגני
חשיש אפגני מיוצר מהטריכומות וכן מתערובת של פרח הקנביס וחלקי עלים. מאגרי השרף של הטריכומות מופרדים מהצמח בשיטות ניפוי שונות – "הפרדת מי קרח" (קירור הפרחים במי קרח עד שהשרף בטריכומות הופך לשביר), או "מיצוי כימי". אצבע חשיש מיוצרת על ידי גלגול פרחים מפותחים בין האצבעות, תהליך עתיר עבודה הנותן כדורים של שרף, כשאלה נלחצים לתוך גושים של חשיש, שמאחסנים ומובילים אותם בקלות ללא סיכון להתרקבות של ה-THC על ידי חמצון. מנקודה זו חתיכות נשברות לחתיכות קטנות יותר, מחוממות, ונצרכות בדרכים שונות.
כעת נסקור את מאפיינו של החשיש האפגני:
ריח – חריף עד מאוד חריף ומזכיר ריח של אינדיקה.
צבע – שחור מבחוץ וירקרק- חום מבפנים, במגע ארוך עם אוויר משתנה לצבע אפור מבחוץ.
טעם – טעם חזק עם שאריות של טעם חריף בגרון.
מגע – רך למגע.
השפעה – משרה סטלה כבדה וחזקה גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטאלית. להשפעה של חשיש אפגני לוקחת כ-5 דקות להגיע לשיא המבוקש.
גידול – חשיש אפגני מיוצר בכל אפגניסטאן אך נחשב לאיכותי ביותר באזור הצפון הגובל להרי ההינדו- קוש, רוסיה באזורים הנקראים: "בלאך" ו- "מאזרי אי שאריף".
ייצור – חשיש אפגני מיוצר מצמחי קנביס נמוכים מסוג אינדיקה. בתהליך הייצור מועכים ביד את פרחי הקנביס בתוספת של מים או תה, עד שמקבלים עיסה רכה עם ריח חזק.
כאשר העיסה מוכנה, מגלגלים אותה לכדורים על מנת למנוע כמה שיותר חשיפה לאוויר. לאחר מכן מחלקים את הכדורים למלבנים של 100 גרם.
THC – כמות החומר הפעיל THC בחשיש אפגני נעה בין 2% ל7% ותלויה באיכות הפרחים. חשיש אפגני עם יותר מ5% THC נקרא "חשיש אגני מלכותי" Royal Afgan hashish.
CBD – הכמויות של CBD בחשיש אפגני גבוהות מאוד, עם תוצאות מעבדה שנעות בין 22% ל28% של CBD לכל גרם של חשיש.
סגולות רפואיות לחשיש אפגני
ישנם יתרונות ברורים לשימוש בחשיש ולא מריחואנה, במיוחד בהקשר רפואי. אם אחד מסתכל על פרח מריחואנה תחת מיקרוסקופ (20X) עיקר מה שנראה הוא חומר של הצמח עם כמה כנים דקים על פני השטח. חשיש מופק מבלוטת שרף. בלוטת שרף היא החלק של הפרח המכיל כ 90% מהחומרים הפעילים הקניבואידים: THC, CBD, CBN, וכו.
הפופולאריות הרבה של החשיש לשימוש רפואי נטועה בעובדה שחשיש אפגני מוק מצמחי קנביס אינדיקה שמצוינים לטיפולים במכאובים ומצבים רפואיים שונים כמו בבחילות, נדודי שינה וכאבים.
הסגולות הרפואיות העיקריות של חשיש אפגני:
1) לטיפול בנדודי שינה והפרעות שינה- בזכות הערך הגבוה של CBD, חשיש אפגני נמצא ככלי יעיל מאוד לטיפול בבעיות שינה. האופן שבו CBD מתקשר עם המערכת האנדוקניבואידית בגופנו, גורם לתחושות חזקות של עייפות ורוגע.
2) לטיפול בכאבים חזקים- מחקרים רבים מראים פופולאריות רבה במיוחד במדינות מערב אירופה, לטיפול בכאבים באמצעות חשיש אפגני. בזכות הערך הקניבואידי העשיר של החשיש האפגני בדמות: THC, CBD וCBN שהוכחו כחומרים שמפעילים פעולות ביולוגיות טבעיות בגופנו כנגד כאב.
3) לטיפול בהפרעות אכילה- בשל כמות הטרפנים והחומרים הקניבואידים THC וTHCV חשיש אפגני יכול להיות כלי מצוין לטיפול בהפרעות אכילה, במיוחד באנורקסיה ובולימיה בשל האפקט מעורר התיאבון החזק שלו.
4) לטיפול בהפרעות נפשיות- השימוש בחשיש אפגני לטיפול בחרדות, דיכאון בזכות הסגולות הרבות של החשיש האפגני הבאות לידי ביטוי בזכות החומרים הפעילים THC CBD CBN וTHCV.
הסגולות הרפואיות של חשיש
הסגולות הרפואיות של חשיש אגני זהות כמעט לחלוטין לאלו של קנביס מזן ההינדו קוש, שהוא מקור האינדיקה, מה שהופך את החשיש האפגני למנה מרוכזת של קנביס אינדיקה שמגלם באופן מוקצן ערכים גבוהים מאוד של CBD שיכולות להירתם לטיפול רפואי, טבעי במספר רב של מחלות ומצבים רפואיים.
השימוש בחשיש אפגני לצרכים טיפוליים עדיין מצא בחיתוליו אך מחקרים מדעיים עדכניים מצביעים על כך שכפי שחזינו, חשיש אפגני הוא מנה הגונה של החומרים הפעילים המרכזיים בצמח הקנביס.
מחקרים נוספים מצביעים על שימוש גדול יחסית בחשיש אפגני לטיפול בכאבים, בזכות ההיקשרות של החומרים הפעילים בו למערכת האנדוקניבואידית שמסוגלת באמצעות החומרים הפעילים בחשיש האפגני, להוביל תהליכים המגבירים יצור של נוגדי כאב טבעיים בגוף.
לסיכום
החשיש האפגני נמצא בשימוש כבר מאות שנים, בזכות נדידה של קנאביס לתוך אפגניסטן מאזור ההינדו קוש שהוא כנראה מקור צמחי הקנאביס אינדיקה. הוא זכה במרוצות השנים לאזכורים ומוניטין רב בזכות החלק החשוב ששירת בחברה האפגנית המסורתית.
חשיש אפגני מאופיין בזכות טעמו ומראהו ודרך ההכנה הייחודית שלו, המולידה חשיש חזק, עתיר בCBD, עם ערך של 1 ל3 בין CBD לTHC.
בשנים האחרונות השימוש הרפואי בחשיש האפגני נמצא בעלייה מתמדת בזכות הכניסה שלו לשוק האמריקאי והמערב אירופאי ובשל הערך הרפואי הרב שבו. בסופו של דבר מדובר באחד מסוגי החשיש הותיקים והחזקים ביותר בעולם שזכה לאיזכורים רבים בתרבות העתיקה והמודרנית, בכתבים שירים ואגדות.
מקורות
1) http://www.bbc.co.uk/newsbeat/article/40774580/the-science-of-high-potency-cannabis
2) http://www.cbddoodahcbday.com
3) http://www.alchimiaweb.com
4) http://www.narconon.org/drug-information/hashish-history.html
5) http://druglibrary.org/MedicalMj/hash/history_of_hashish.htm
6) http://books.google.co.il/books?id=FApipiENsgwC&pg=PA134&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false
7) http://herb.co
8) http://pollinator.nl/hashish-for-medical-use/
